נחנקים מהג’וינט? אבן לחות תסייע לכם לעשן קנאביס ללא טבק
רוב האנשים שמוסיפים טבק לקנאביס עושים זאת משום שעישון קנאביס נקי גורם להם להיחנק ולהשתעל. מדוע זה קורה, ואיך ניתן לפתור את זה?
כולם מכירים את הנזקים הבריאותיים של עישון טבק ומודעים להם, כך שאין טעם להרחיב עליהם בכתבה זו. במקום זאת, ננסה להבין מדוע אנשים בוחרים לערבב את הטבק שלהם עם קנאביס, וכיצד ניתן להוציא את הטבק מהמשוואה מבלי לפגום בחוויית העישון.
למה עישון ג’וינט נקי לפעמים חונק?
הסיבה העיקרית לכך שאנשים מוסיפים טבק לקנאביס שלהם היא לרוב מכיוון שעישון קנאביס נקי גורם להם למחנק ושיעול, והוספת טבק מונעת את הבעיה הזאת.
אכן, הרבה אנשים בישראל שניסו לעשן קנאביס נקי, יעידו שהם נחנקו והשתעלו, אבל – האם חשבתם פעם איך זה שברוב העולם מעשנים קנאביס ללא טבק, ולא משתעלים?
ההבדל העיקרי נעוץ במילה אחת – לחות.
במדינות כמו ארה”ב וקנדה, בהן נהוג לעשן קנאביס נקי, נהוג גם להשאיר בו יותר לחות בשלב הייבוש, כך שהוא “עובר חלק” בעישון נקי.
לעומת זאת, באירופה נהוג להוסיף טבק לקנאביס – הרגל שמקורו בתקופה בה קנאביס באירופה היה בעיקר בצורת חשיש שהגיע מאפריקה ומהמזרח התיכון.
סיבה אפשרית להבדלים היא שמכיוון שקשה לעשן חשיש נקי בג’וינטים, האירופאים נהגו לערבב אותו עם טבק, והמנהג הזה הוכלל בסופו של דבר גם להוספת טבק לתפרחות קנאביס.
גם בישראל, המנהג של הוספת טבק לקנאביס נובע במקור מסיבה זהה, שכן לאורך רוב שנות קיומה של המדינה, חשיש היה נפוץ בה הרבה יותר מתפרחת.
הסיבה לכך שטבק עובר כל כך חלק בגרון ובריאות בעישון מבלי לגרום לשיעול או מחנק היא משום שמוסיפים לו תערובת רעילה של כימיקלים שנועדו ‘לרכך’ את העשן שלו, ולהפוך אותו לנעים יותר.
במדינות בהן נהוג להוסיף טבק לקנאביס, נהוג גם על ידי מגדלים בשוק השחור בהתאם, לייבש את הקנאביס יותר כדי לצמצם את המשקל העודף שהלחות מוסיפה לו וכך למקסם את ריכוז הקנבינואידים שלו.
הבעיה של קנאביס יבש נפוצה בעיקר בשוק השחור, אך גם בשוק הרפואי ניתן בהחלט להיתקל בתפרחות יבשות מדי.
בישראל, משרד הבריאות דורש לדוגמה שריכוז הלחות בקנאביס רפואי יהיה תמיד בין 6% ל-14%. מדובר בטווח יחסית רחב, שהקצה הנמוך שלו כבר עלול להיות יבש מדי בעת עישון נקי.
בנוסף, בדיקת הלחות נערכת לקנאביס הרפואי בעת שחרור האצווה מהמפעל, ומרגע זה הוא “יושב” בבית המרקחת במשך שבועות או חודשים ומאבד מהלחות שלו לאורך זמן (למרות האריזה האטומה).
אז איך להוסיף לחות לקנאביס יבש?
קנאביס יבש ו”קראנצ’י”, שמתפרק בקלות מבלי להיתקע בגריינדר הוא אמנם כיפי יותר לקיסוס (גריסת הקנאביס לכדי תערובת להכנת הג’וינט), אבל זה בדיוק סוג הקנאביס שיהיה חונק ומשעל כשנעשן אותו נקי.
למרבה המזל, ישנה דרך פשוטה להוסיף לחות לקנאביס יבש בעזרת שני מוצרים שנועדו למטרה הזאת בדיוק – אבן לחות, ושקית לחות.
אבן לחות, שקית לחות, וההבדלים ביניהן
אבן לחות היא אבן העשויה חימר שנועדה במקור לשמירה על הלחות של משלוחי טבק בהפלגות ארוכות בספינות, אך היא יעילה מאוד גם בהוספת לחות היכן שהיא חסרה, ולא רק בשמירה עליה לאורך זמן.
שקית לחות היא מוצר דומה אבל פחות ‘אגרסיבי’, והיא יעילה יותר בשמירה על הלחות הקיימת לאורך זמן, ופחות בהעלאת ריכוז הלחות בקנאביס יבש.
מה זה אבן לחות ואיך משתמשים בה
אבן לחות עולה לרוב כ-10 ש”ח בחנויות העישון למיניהן. משרים את האבן במים למשך 5 דקות ואז מוציאים אותה, מנערים אותה היטב כדי להוריד ממנה את המים העודפים, ומוסיפים אותה לשקית אטומה ביחד עם הקנאביס.
ההשפעה של האבן מתחילה להיות ניכרת כבר תוך כמה שעות, אך לוקח בערך יום בשביל שהקנאביס יספוג עד הסוף את הלחות שהוספנו לו.
ההבדל שנוצר בקנאביס הוא משמעותי במיוחד וניתן לחוש אותו היטב בטקסטורה של הפרחים, שהופכת ממרקם קשה, פריך, ומתפצח, למרקם רך וגמיש שמזכיר יותר ספוג.
קנאביס לח יהיה קשה יותר לקיסוס ועלול להיתקע בגריינדר ולכן אולי תעדיפו להשתמש במספריים להשלמת הקיסוס, אבל – הוא מפצה על זה היטב בכך שהוא הרבה, הרבה פחות חונק לעישון לעומת קנאביס יבש.
יש לזכור כמובן שאם הקנאביס היה יבש במיוחד לפני הוספת האבן, ייתכן שהוא עדיין לא יגיע לרמת הלחות הרצויה לנו בשלב הזה.
היתרון באבן לחות על פני שקית לחות הוא שהאבן תמיד מאפשרת לנו להוסיף עוד לחות. אם עברו 24 שעות מאז שהוספתם את האבן לקנאביס והוא עדיין לא מספיק לח, כל מה שצריך לעשות זה להוציא את האבן, להשרות אותה שוב 5 דקות במים, ולהכניס בחזרה לשקית עם הקנאביס.
עם זאת, כאן הזמן להדגיש עוד דבר: גם יותר מדי לחות זה לא דבר טוב – קנאביס לח מדי לא יישרף טוב ויגרום לג’וינט “להיתקע” כך שיהיה קשה לשאוף ממנו ונידרש להדליק אותו מחדש שוב ושוב.
באחסון לטווח ארוך, קנאביס לח מדי גם יהיה פגיע יותר להתפתחות של עובשים עם הזמן. לכן, חשוב גם לא להגזים עם הוספת הלחות לקנאביס. לרוב ‘סיבוב’ אחד עם אבן הלחות יספיק, ורק במקרים של חומר יבש במיוחד נרצה לטבול את האבן פעם נוספת.
מה זה שקית לחות ואיך משתמשים בה
המוצר השני, שקית לחות, הוא מוצר מודרני יותר שהפך לפופולרי במיוחד בשנים האחרונות בארץ ובעולם, ועולה גם הוא סביב 10 ש”ח בחנויות העישון ובתי המרקחת.
בניגוד לאבן לחות שמאפשרת להוסיף לקנאביס כמה לחות שאנחנו רוצים בעזרת ‘סיבובים’ חוזרים, שקית לחות עובדת בצורה יותר מתוחכמת – היא מביאה את ריכוז הלחות באוויר שבתוך שקית הקנאביס ל-62% בדיוק, ושומרת אותו קבוע על 62% לאורך זמן.
למשל, אם אי פעם ביקרתם בחדר של הסיגרים בדיוטי פרי והרגשתם את רמת הלחות באוויר משתנה כשנכנסתם לחדר, זה בדיוק אותו עיקרון כאן.
ריכוז הלחות בחדר הסיגרים בדיוטי פרי עומד גם הוא על כ-62%, משום שאלו תנאי הלחות האידיאליים לאחסון טבק, וגם קנאביס, לאורך זמן. כשאתם שמים שקית לחות בתוך שקית הקנאביס שלכם וסוגרים אותה, אתם בעצם הופכים אותה לסוג של חדר סיגרים קטן.
ריכוז לחות של 62% באוויר הוא אידאלי לאחסון קנאביס ולשמירה על הלחות שלו לאורך זמן, וגם בשביל לתת תוספת לחות מתונה לקנאביס מעט יבש, אבל – אם מדובר בקנאביס יבש מאוד זה כנראה לא יספיק בשביל להעלות את ריכוז הלחות שלו לרמה הרצויה.
לסיכום, לשני המוצרים יש מטרה דומה, אך אבן לחות היא הרבה יותר יעילה כאשר מדובר בקנאביס יבש במיוחד שצריך להוסיף לו הרבה לחות, ושקית לחות היא עדיפה כשרוצים לתת לקנאביס רק בוסט קטן של לחות, ולשמר אותה לאורך זמן.
